ספר יואל וגוג מגוג

אחד הדברים שאני צריך להזכיר לאנשים הוא העובדה שהרבה מאירועי הזמן הקצובים האלה יתרחשו פתאום, מהר, מהר. הם לא אירועים ארוכים, בסדר? גוג ומגוג, מה שקורה בהמשך הדרך לא מעט אחרי אירועים אחרים, כמו חורבן הבת עם בבל, זכריה יב, יציאת מצרים השנייה, והמקדש הבא. ואז, ורק אז, אתה הולך לראות את גוג ומגוג. 

עכשיו, גוג ומגוג היא אחת ההטפות האהובות על הכנסייה, אבל הם מוציאים את זה מנקודת מבט של זמן. כבר שנים שאני צועק שכשזה קורה, ישראל עשירה בבקר ובסחורות וזהב וכסף, חיה בשלום ובבטחה, בלי סורגים וחלונות. אף אחד מהדברים האלה לא ישים היום. אז, הם עדיין ממשיכים להשמיע את זה, אתה יודע. אבל, אתה יודע, הם כל כך גרועים עם זה, שהם אפילו לא נותנים עם זה את כתבי הקודש האחרים. הם לא נותנים לזכריה י"ד ולא עושים את יחזקאל ח-י"א שזה חשוב ביותר. כל מה שהם עושים זה 38 ו-39 של יחזקאל. ונראה שספר יואל מתאר את אותם הדברים. אולי כדאי שנעבור על ספר יואל. זה כנראה יהיה רעיון טוב. אז אני צריך לשנות את זה לספר יואל. אז הנה אנחנו מתחילים.

יואל 1:1  דבר ה' [יהוה] אשר בא אל יואל...

לא קוראים לו יואל. זה "יואל". אין "J" בעברית. זה "יואל". 

יואל 1:1  … בנו של פתואל. 

אז זהו דבר ה'. אז, דבר יהוה הוא ללא טעות. אז, אתה לא יכול לומר, כמו אנשי הכנסייה, שזו פרשנות שגויה של חלום או חזון. זה לא. זה דבר ה'. זה ללא שגיאות. והנביאים מפרשים חלומות וחזיונות נכון מאוד. האם YHVZh יודע את ההבדל בין טיל או סילון לחץ? ברור שהוא כן. אותו דבר שהוא יודע את ההבדל בין סוס לטנק.

יואל 1:2  שמעו זאת, זקנים, והאזינו, כל יושבי הארץ. …

זה "הארץ" זו תהיה ישראל. 

יואל 1:2  ... האם זה היה בימיכם או בימי אבותיכם? 

אז, הוא מראה שזה אירוע אחרון, אירוע זמן סיום. זה לא משהו שכבר היה קורה להם.

יואל א' 3  ספרו על כך לילדיכם...

אנחנו חושבים שאנחנו חייבים לקרוא את הדבר הזה ב"קינג ג'יימס", כי זה נשמע כמו תנ"ך. זה טיפשי. זה אומר, "אמור לילדיך" וזה באמת יהיה "ספר זאת לילדיך".  

יואל א' 3  … ו לתת הילדים שלך לאמר ילדיהם, וילדיהם דור אחר. 

יואל א' ד' את אשר השאירה התולעת, אכל הארבה; ואת אשר השאיר הארבה, אכלה התולעת; וְאֶת אֲשֶׁר הִשְׁתָּר שֶׁהָיָה הַשַּׁלָּה, אֲכַל הַזַּחְלָה. 

יואל א' 5  התעוררו, שיכורים, ובכו; וייללו, כל שותי היין, מפני היין החדש; כִּי נִכְתַּק מִפִּיךָ. 

יואל א' 6  עבור אומה… 

זה לא אומר אומה. המילה היא "גוים". גויים או גוי עם. אני מניח שלזה הם מתכוונים. 

יואל א' 6  כי גוי עלה על ארצי…

המילה אדמה היא "הארץ" זה לא ממש אומר את שלי. זה אומר על. Upon פועל. אז, זה רק אומר "עלה על הארץ." אין שם את המילה שלי באמת. אני לא יודע למה הכניסו את זה. 

יואל א' 6  ... חזק, וללא מספר, ששיניו הם שיני אריה, ויש לו שיני לחיים של אריה גדול. 

אז, כשהוא אומר את האומה כאן, כפי שתראו בקרוב, מה שהוא מתכוון אליו הוא התולעת הדקל, הארבה, הזחלים והתולעים. ואתה תראה את זה. אני אביא לך את זה. והכנסייה מסתמכת על אנשים טיפשים שלא קוראים את כל הכתובים. והם מטעים אותם עם זה. ואני אראה לך איפה הם מטעים אותם. פשוט כמו יום. 

יואל א' ז'  הוא שמב גפני, ונובח את עץ התאנה שלי: הוא נקי אותו חשוף והטיל אותו. זה רָחוֹק; הענפים שלו עשויים לבנים. 

יואל א' 8  קינה כמו בתולה חגורה בשק על בעל נעוריה.

יואל א' 9  מנחת הבשר ומנחת המשקה מנותקים מבית ה' [יהוה]; הכוהנים [כוהנים], שרי יהוה, אבלים.  

יואל 1:10  השדה מבוזבז, הארץ אבלה; כִּי נִשְׁבַּל הַתְּרִיס, הַיַּיִן הַחָדָשׁ יָבֵשׁ, הַשֶּׁמֶן נִדְמֶה. 

יואל א' 11  תתביישו, בעלי-בעלים; יללו, הכורמים, על החיטה ועל השעורה; כי קציר השדה אבד. 

זה בגלל החטאים שלהם. ואם אתה רוצה לקרוא את החטאים, קרא את יחזקאל ח-יא. קרא אותם! 

יואל א' 12  יבשה הגפן, ועץ התאנה נמק; עץ הרימון, גם עץ הדקל, …

זה כנראה יהיה התמר. 

יואל א' 12  … גם, ועץ התפוח, אֲפִילוּ כל עצי השדה, קמלו: כי שמחה 

קמל מבני אדם. 

יואל א' 13  חגרו עצמכם וקוננו כהנים [כוהנים]: ייללו, שרי המזבח: בואו שכבו כל הלילה בשק, שרי אלוקי [אלהים]: כי מנחת הבשר והמנחת המשקה נמנעה. מבית אלוהיך [אלהים]. 

יואל א' 14  קדשו צום, קראו עצרת, אספו את הזקנים ו כל יושבי הארץ לְתוֹך בית ה' אלוקיכם [יהוה אלהים], וצעקו אל ה' [יהוה]. 

יואל 1:15  אבוי ליום! ליום ה' [יהוה] הוא ביד, …

יום יהוה. יום ה'. יום ה' הוא יחזקאל 38 ו-39. זה זכריה 14. זה יחזקאל 8-11. זה לא רק יחזקאל 38 ו-39, בסדר? וזה ספר יואל. וכשהם מרמים אותך לקרוא רק את יחזקאל 38 ו-39, זה מרמה אותך. אתה לא רואה הכל. אתה רואה בערך 30 או 40% מכל זה, זה כל מה שאתה רואה. 

יואל 1:15  ... ליום ה' [יהוה] הוא ביד, וכחורבן מאת ה' יבוא. 

לעולם לא תקראו בשום מקום בכתובים על אנשים שהועלו מהארץ לשמים ביום ה' הגדול או לפני היום הגדול של ה' או באמצע היום הגדול של ה' או בסופו של יום ה'. יום גדול של ה'. לעולם לא. זה לא שם. 

יואל א' 16  האם הבשר לא נחתך לנגד עינינו, כן, שמחה ושמחה מבית אלוהינו? 

יואל א' 17  הזרע נרקב מתחת לגרשיהם, הלקות מונחות שוממות, הרפתות נשברו; כי התירס קמל. 

יואל א' 18  איך הבהמות נאנקות! עדרי הבקר נבוכים, כי אין להם מרעה; כן, עדרי הצאן נשממו. 

זה אומר שהחיות מתות. אין להם מה לאכול. המילה מבולבל היא 943 של Strong. פירושו מבולבל, מבולבל. הם לא יודעים לאן נעלם הדשא. החרקים אכלו את זה. לפני יום ה' חיו ישראל תחת ברכות התורה היו להם בית המקדש והכהונה. אז היה להם חבורה של אוכל שלווה עושר מנוחה רגוע ואז פתאום בגלל החטאים המתרחשים בבית המקדש ובירושלים כל זה נמחק. אבל אם תטרחו לקרוא את יחזקאל פרקים ח' עד יא' תבינו שבפרק ט' מי שמתעצבן על העוולות שנעשות בירושלים ובבית המקדש מקבל סימן במצח ולא קורה להם שום דבר רע. מעולם לא שמעתי על אף כנסייה שדנה בזה בכלל. הם רק רוצים לשים את כל הדברים הרעים בתנ"ך על ישראל ואת כל הדברים הטובים על הכנסייה והם אף פעם לא מדברים על השגיאות העמוקות הפנימיות של הכנסייה המופיעות בגלטים חמישה פסוקים 19 עד 21.

יואל א' 19  ה' [יהוה] אליך אצעק כי האש אכלה...

הו, זו אש. בסדר. סליחה על זה. זה החרקים, ואני חושב, האש. המילה לאש פירושה אש. המילה לטרוף... צריך לשרוף אותו. כֵּן. עלה באש. המילה לטרוף היא "אקאל". זה אומר שנשרף. "אש עקל." אש בערה. 

יואל א' 19  ... כי האש אכלה [שרפה] את מרעה המדבר, והלהבה שרפה את כל עצי השדה. 

זה בעצם יכול להיות רק אש.

יואל 1:20  גם חיות השדה צועקות אליך כי יבשו נהרות מים ואש אכלה את מרעה המדבר. 

יואל ב':1  תקעו בשופר בציון, והריעו בהר קדשי...

ההר הוא הר ציון. 

יואל ב':1  ... ירעדו כל יושבי הארץ כי יבוא יום ה' כי זה בהישג יד; 

יואל 2:2  יום חושך וחושך, יום עננים וחושך כבד, כשבוקר על ההרים: עם גדול וחזק; …

המילה לאנשים כאן היא "am" שיכולה להיות אומה. המתרגמים לאנגלית מבלבלים אותך בכוונה. אין להם ידע בעברית לדבר, אז הם לא קוראים לזה אומה. 

יואל 2:2  ... וחזקה; לא היה דומה מעולם, ולא יהיה עוד אחריו, אֲפִילוּ לשנים של דורות רבים. 

יואל ב':3  אש אוכלת לפניהם; ומאחוריהם בוערת להבה: הארץ הוא כגן עדן לפניהם...

עכשיו, זו ישראל ששוקמה. זה אחרי זכריה 12. אנחנו מקבלים את כל האדמה בחזרה. זה אחרי מלאכי ג' - אחד משני העדים שמכונה אליהו, אבל הוא לא ממש אליהו. 

העברים ט:27  וכמו שנקבע לבני אדם פעם אחת למות, ואחרי זה הדין:

שני העדים מתים, אז העד השני לא יכול להיות ממש גם דיוויד, בסדר? דוד כבר מת.

התגלות 11:7  וכשיסיימו את עדותם, תלחם בהם החיה העולה מבור התחתית, ותתגבר עליהם ותרצח אותם. 

התגלות 11:8  וגופותיהם ישקר ברחוב העיר הגדולה, שנקראת מבחינה רוחנית סדום ומצרים, שם גם נצלב אדוננו. 

זה שהם מתייחסים אליו כאל אליהו החזיר את הלויים להעלות את המנחות לטובת ה' (ראה מל"ג}, אז עתה, ברכות התורה באות על ישראל. ברכות התורה הבאות על העם כ"א. התוצאה של מה שישוע עשה אף פעם לא מופיעה בכתובים בשום מקום - לא במקום אחד - אז אל תלך לשם זה לא מבוסס. 

יואל ב':3  … הארץ הוא כגן עדן לפניהם, ומאחוריהם מדבר שממה; כן, ושום דבר לא ימלט מהם. 

אז, הם עושים את החוק, וזה מבורך אותם. הם זוכים לברכה, ובגלל זה הארץ היא כמו גן העדן לפני שהחרקים מגיעים לכל מה שנמצא מאחוריהם - מדבר שומם. 

יואל ב':3  ... כן, ושום דבר לא ימלט מהם.

יכול להיות שזה מתייחס לאדמה כאל להבה, כי כשכל החרקים האלה עוברים דרכה ואוכלים אותה, זה נראה כאילו היא נשרפה, או שזה יכול להיות להבה. אבל יש חוסר עקביות, כי אם זה נשרף, החרקים היו מתים ברעב. לא יהיה להם מה לאכול. אז נראה לי, האם ייתכן שהם מציתים אש ושורפים אותה? לא סביר. הם היו שורפים את עצמם ואת האוכל של עצמם. אז, ההסבר הכי סביר הוא שזו הייתה אנלוגיה לאש, כי ככה נראית האדמה אחרי החרקים האלה, אתם יודעים, ארבה, תולעת, זחלים, כשהם עוברים דרכה, זה נראה כאילו היא שרופה. לא נשאר כלום. הפרשנות הכי טובה שלי.

יואל ב':3  ... מאחוריהם שממה שוממת; …

אתה מבין, זה לא בדיוק שרוף. זה שומם מכל צמחייה או יבולים. 

יואל ב':3  ... כן, ושום דבר לא ימלט מהם.

יואל ב':4  המראה שלהם הוא כמו מראה של סוסים; וכפרשים, כן ירוצו. 

אם כבר מדברים על הבאגים השונים האלה. 

יואל ב' ה'  כרעש מרכבות על ראשי הרים יזנקו,...

ובכן, כשיש לך, אתה יודע, 85 מיליון מהבאקים האלה שמתרוצצים, הם ישמיעו רעש שישמע חזק. 

יואל ב' ה'  על ראשי הרים יזנקו כקול להבת אש...

אתה מבין, זו יכולה להיות סיבה נוספת לכך שהוא קורא לזה להבה - כי הם משמיעים רעש כמו להבת אש. אבל אני לא מצליח להבין באמת משהו מילולי על היותה שריפה, כי זה שרף אותם.

יואל ב' ה'  ... כרעש של להבת אש הטורפת את הזיפים, כעם חזק ערוך מערך קרב. 

אז, זו אנלוגיה לאנשים חזקים שנמצאים במערך קרב. זה גם מתייחס לרעש.

יואל ב' ו'  לִפְנֵיהֶם יִכָּבְבוּ הָעָם מְאֹד: כָּל הַפָּנִים יִצְבְּצוּ שְׁחוֹר. 

בוא נבדוק שחורות. זה לא אומר את זה. המילה היא "parur" שפירושה זוהר או חום. המשמעות מפוקפקת. זה אומר - כמו בשטיפה מחרדה או משהו כזה. זה יכול להיות שהפנים שלך אדומות, כי האדרנלין כל כך גובר, נרגש ומפוחד וכו'.

יואל ב' ז'  הם ירוצו כגבורים; …

זה לא אומר שהם כמו גברים אדירים. המילה היא 1368 של Strong שהיא "גיבור". זה לא אומר באמת גברים. זה יכול להיות גברים, אבל זה אומר חזק ואדיר. אבל זה יכול להיות גברים חזקים וחזקים, אבל אתה תראה שזה החרקים שמוזכרים.

יואל ב' ז'  ...הם יטפסו על החומה כמו גברים...

כתוב "כמו גברים" וזה תרגום סביר בהחלט. 

יואל ב' ז'  ... כמו אנשי מלחמה; ויצעדו איש בדרכיו, ולא ישברו את דרגותיהם. 

יואל ב, ח  וְלֹא יְדַבֵּף אֶת-אֶחָד; ילכו איש בדרכו : ו מתי הם נופלים על החרב, הם לא ייפצעו. 

כעת, המילה לחרב היא "שלח". זה יכול להיות נשק, טיל, נבט, יורה, כמו, אתה יודע, צמחייה. יכול להיות שזה אומר חנית. זה יכול להיות זריחה של צמיחה, וכן הלאה. הם לקחו חירויות רעות מאוד עם התרגום כדי לבלבל אותך, בסדר? הם גורמים לך לחשוב שאלו גברים, והם נופלים ונוחתים על החרב שלהם ושום דבר לא קורה. \המילה לנפילה היא "נפאל" שפירושה ליפול. זה כנראה תרגום הגון, בסדר? אבל אני לא כל כך בטוח שהמילה חרב פירושה חרב. אני לא חושב כך. אלא אם כן מישהו מנסה לקחת עליהם חרב, אבל זה אומר, "אתה תיפול על החרב." זה לא ממש מחושב טוב. זה אומר שהם יפלו על משהו, והם לא ייפצעו. בסדר.  

יואל ב':9  הם ירוצו הלוך ושוב בעיר; ירוצו על החומה, על הבתים יטפסו; הם יכנסו בחלונות כגנב. 

עכשיו, הכנסייה רוצה שתחשוב שאלו בחורי ג'יימס בונד שדוחים את הקירות, נכנסים הביתה, אתה יודע. 

יואל ב':10  הארץ תרעד לפניהם; השמים ירעדו: השמש והירח יהיו חשוכים, והכוכבים יפסיקו את זוהרם. 

זה האות שאתה ביום ה'

יואל ב':11  וישמיע ה' [יהוה] את קולו לפני צבאו...

עכשיו, זה קצת יוצא דופן. זה יכול להיות צבא. זוהי המילה העברית "חייל" שיכולה להיות משמעותה של חיים, כוח ודברים כאלה. 

יואל ב, יא... כי גדול מחנהו כי חזק המקיים דברו כי יום ה' [יהוה] גדול ונורא מאוד; …

המילה לגדול היא "גדול". המילה מאוד היא "מוד" שהיא הרבה או משהו כזה. הייתי אומר הרבה. המילה לנורא היא "יאר" שזה הרבה פחד. לא הייתי אומר נורא. המילה מובילה את עצמה יותר לפחד. 

יואל ב':11  ... ומי יכול לעמוד בזה? 

יואל ב':12  עַל כֵּן גַּם עַתָּה נְאֻם יְהוָה [יְהוָה] שָׁבוּ אֲפִילוּ אלי בכל לבבך ובצום ובבכי ובאבל: 

יואל ב':13  ותקרע את לבך,…

זה אומר לקרוע את הלב שלך, אבל לא הייתי מציע לך לעשות את זה פשוטו כמשמעו. זה אומר מצער, 

אתה יודע.  

יואל ב':13  …קרע את לבבך ולא את בגדיך ופנה אל ה' אלוקיך [יהוה אלהים] כי הוא הוא אדיב ורחום,…

תראה, אנחנו חייבים להמשיך לזכור את זה. אלוהים לא היה מרוצה כשהם עברו את התנועות החיצוניות של קריעת בגדיהם והשלכת אפר על עצמם. הוא רוצה שהם יקרעו את לבם כביכול כדי להתאבל באמת ובאמת לחזור בתשובה לא רק לקרוע או להקריב חיה. 

יואל ב':13  … בשבילו הוא חן ורחום, איטי לכעס, וחסד גדול, וחוזר בתשובה על הרע. 

יואל ב' 14  מי יודע אם ישוב ויתחרט, וישאיר אחריו ברכה; אֲפִילוּ מנחת בשר ומשקה לה' אלוקיכם [יהוה אלהים]? 

יואל ב':15  תקע בשופר בציון, קדש תענית, קרא עצרת: 

יואל ב':16  אספו את העם, קדשו את העדה, אספו את הזקנים, אספו את הילדים ואת המוצצים את השדיים: יצא החתן מחדרו והכלה תצא מארון. 

יואל ב':17  תנו הכהנים, שרי ה' [יהוה]...

זה ה"כהנים או כהנים". הם נקראים כהנים ב-KJV.

יואל ב':17  ... לבכות בין המרפסת למזבח, ...

זה יהיה בחצר הפנימית ליד השער המזרחי לתוך המקדש, הדלת המזרחית או הכניסה לבית המקדש, והשער המזרחי גם לחצר הפנימית.

יואל ב':17  ... ויאמרו חס על עמך ה' [יהוה] ואל תיתן את נחלתך לחרפה למען ישלטו בהם הגויים: מדוע יאמרו בעם היכן. הוא האלוהים שלהם? 

יואל ב':18  אז יקנא ה' [יהוה] על ארצו וירחם על עמו. 

יואל ב':19  כן יענה יהוה ויאמר אל עמו הנה אני שולח לכם תירס ויין ושמן ושבעתם...

בואו נבדוק את המילה המרוצה הזו. "סבא." יותר ממרוצה. כמו מלא, שבע. מרוצה? כֵּן. זה מאוד מרוצה, אולי, או משהו, אבל זה, אתה יודע, זה מדגיש את זה קצת. זה אומר יותר מסתם מרוצה. כמו בשפע. 

יואל ב':19  ...בזה: ולא אעשה אותך עוד חרפה בגוים: 

יואל ב':20  אבל אני אסיר רחוק ממך את הצפון צָבָא, …

הם מוסיפים את המילה צבא. זה לא בטקסט. 

יואל 2:20 ... הצפוני צָבָא, ויגרש אותו אל ארץ עקרה ושוממה, ופניו אל הים המזרחי, וחלקו העצור אל קצה הים, וריחתו יבוא. 

עלה, ויעלה ריח רע שלו, כי עשה גדולות. 

אלו הם הארבה שלך, התולעים שלך, הזחלים שלך, תולעי הדקל. אלה הבאגים. 

יואל ב':21  אל תירא, ארץ; שָׂמְחוּ וְשִׂמְחוּ: כִּי יְהוָה [יְהוָה] יַעֲשֶׂה גְּדוֹלוֹת.

הוא אומר שהוא הולך לעשות דברים גדולים. 

יואל ב':22  אל תפחדו, חיות השדה, כי מרעה המדבר נובעים, כי העץ נושא פריו, התאנה והגפן נותנים כוחם. 

יואל ב':23  שמחו אם כן בני ציון ושמחו בה' אלוקיכם [יהוה אלהים] כי הוא נתן לכם את הגשם הקודם במתינות, וירד לכם הגשם והגשם הקודם והאחרון. גשם בראשון חוֹדֶשׁ.  

זה החודש שהם קוראים לו "אביב". אתה הולך לקבל גשם כבד. אז, הוא הולך לבנות באופן על טבעי את היבולים ואת האדמה כדי לשקם אותם - גם מהר מאוד. וכאשר ייגמר היום הגדול של יהוה, שהוא בבירור כאן, הייתי מאמין, אז מגיעים השמים החדשים וארץ חדשה או שינויים. עד אז, רוב הרעים נהרגים. הם נהרגים בזכריה יב, ואז הם נהרגים בגוג ובמגוג. אז, הם תפסו גזרה טובה. לא הרבה מהם הולכים להיות בסביבה כדי לראות את השמים החדשים ואת הארץ החדשה. אנחנו יכולים רק לדמיין כמה באמת יפה זה יהיה וכמה פרודוקטיבית תהיה האדמה.

יואל ב':24  וְהָרִצְמוֹת יִהְיוּ מְלֵאוֹת חִטָּה, וְהַשְּׁמוֹנִים יִהְיוּ יַיִן וּשְׁמֶן. 

יואל ב':25  והשבתי לכם את השנים אשר אכל הארבה...

באופן על טבעי מברך את היבולים. הנפילה הולכת לקחת שם זמן מה, כי הארבה אוכל אותה במשך שנים. המילה לשנים היא "שאנה" שפירושה - בדרך כלל, זה אומר שנים. אתה יכול להגיד למישהו, "כמה שנים אתה חי?" 

יואל ב':25  והשבתי לכם את השנים אשר אכל הארבה, את התולעת ואת הזחל ואת התולעת, צבאי הגדול אשר שלחתי בקרבכם. 

זה הצבא. זה הבאגים. צא כבר מהצבא הזה של 200 מיליון איש מסין. אלו שקרי הכנסייה. הם משקרים. זה כל מה שיש. זה שקר. 

יואל ב':26  ואכלתם בשפע ושבעתם, והללו את שם ה' אלוקיכם [יהוה אלהים] אשר עשה עמכם פלא, ולעולם לא יבוש עמי.  

כשאתה רואה "לעולם אל תתבייש", אתה יודע שהצרה עדיין לא התרחשה, כי היום הגדול של ה' אינו הצרה. צרה לא פוגעת בישראל. אבל רובכם לא תלכו על זה. חלקכם יעשו זאת כי אתם יודעים את האמת.

יואל ב':27  ותדעו כי אני בבוקר בתוך ישראל, ו זֶה אני בבוקר יהוה שלך 

אלוהים [יהוה אלהים], ולא אחר: ולעולם לא יבוש עמי. 

כֵּן!! זה מדבר על כבודו של אלוהי ישראל שנקרא גם הקבוד.. זה לא האב אלוהים יהוה. זה המלאך שאלוהים שם את שמו יהוה ובפנים החוצה.

יואל ב':28  ויהי אחר כך, זֶה אשפוך רוחי על כל בשר; …

המילה לכל היא "קאל" שפירושה הכל. לא חומר ניקוי הכביסה הישן הכל אם הם עדיין מייצרים את זה. זה אומר המילה הכל. 

יואל ב':28  ... על כל בשר; …

זה כולם. זה לא מוגבל רק לישראל, בסדר? 

יואל ב':28  ... ויתנבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם יחלומו חלומות, יראו בחוריכם חזיונות:  

יואל ב':29  וכן על המשרתים ועל השפחות בימים ההם אשפוך רוחי. 

יואל 2:30  ואראה נפלאות בשמים ובארץ דם ואש ועמודי עשן. 

יואל 2:31  השמש תהפך לחושך, והירח לדם, לפני בוא היום הגדול והנורא של ה' [יהוה]. 

אוקיי, המילה לבא היא "בו" שפירושה בא. כמו שאתה יכול לקרוא לכלב. "בוא הנה." משהו כזה. או שמישהו דופק בדלת ואתה אומר "מזה" "מי זה?" והם אומרים, "זה אלברט איינשטיין" או מה שיש להם לומר. ואז אתה אומר, "בורגה" שפירושו "אני אבוא עוד שנייה" או משהו כזה. 

יואל 2:32  ויהי, זֶה כל אשר יקרא בשם ה' [יהוה] יינצל:...

המילה למסור היא "מלאט" שפירושה נמלט, חמק משם. נמסר הוא תרגום גרוע מאוד. זה בריחה מהפולשים שנכנסים. זה גוג ומגוג.  

יואל 2:32  … אמור להיות נמסר [נמלט]: כי בהר ציון ובירושלים [ירושלים] תהיה ישועה...

והמילה לגאולה היא מילה אחרת. זה "פליטה". זה גם יכול להיות בריחה או הצלה. 

יואל 2:32  … אמור להיות נמסר [נמלט]: כי בהר ציון ובירושלים [ירושלים] יהיה יְשׁוּעָה [ימלט], כדבר ה' [יהוה] ובשארית אשר יקרא ה' [יהוה]. 

זה כנראה מדבר על כבודו של אלוהי ישראל שם רגליו על הר הזיתים, וזה 

מתפצל, והאנשים רצים בו להצלה, והגויים שאחריו כבר לא מבלים הרבה זמן מעל פני האדמה. 

יואל ג':1  כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָאֵלֶּה וּבְעֵת הַהוּא אֲשֶׁר אֲשִׁיבָה אֶת שְׁבִי 

יהודה וירושלים, 

זה רק בחלקו מי שנמצא כאן עכשיו. זה חלק מיהודה או שזה יכול להיות גיאוגרפיה של יהודה, את כל אלה אין לנו. יש. ירושלים היא לא עם. זו עיר. אז, אתה חייב להבין את זה.

יואל ג:2  גם אני אכנס את כל העמים...

כולם גויים. כל הגויים. 

יואל ג:2  ויוריד אותם אל עמק יהושפט ויתחנן בהם שם למען עמי ל נחלתי [נחלתי] את ישראל אשר פיזרו בין הגוים וחלקו את ארצי. 

יואל ג':3  וַיַּשְׁלִילוּ גּוֹרָל עַל-עַמִּי; ונתת נער לזונה, ומכר ילדה ביין, למען ישתו. 

יואל ג':4  כן, ומה יש לך לעשות איתי, הו צמיג וזידון, וכל חופי פלסטין? האם תיתן לי תמורה? וְאִם תִּגְמֶלֶם לִי, מַהֵר ו מהר אשיב גמולך על ראשך; 

יואל ג':5  כי נטלתם את כספי וזהבי ונשאתם אל מקדשיכם את חפצי הטובים. 

זה יכול להיות נסיגה לכל הרע שהם עשו כל הזמן נגד ישראל במשך הרבה, הרבה, הרבה, מאות שנים.

יואל ג:6  גַּם בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם מָכַרְתֶּם לְיוֹוָנִים לְהַרְחִיקָם מִגְּבוּלָם. 

עכשיו, זה קורה הפוך בזכריה 14, מהם לוקחים חצי מירושלים בשבי. אז אפשר לדבר על זה כשזה קורה גם. 

יואל ג':7  הִנֵּה אֲנִי מַקְמִיתָם מֵהַמָּקוֹם אֲשֶׁר מַכְרָתָם אֲשֶׁר אֲשֶׁר מָכַרְתָּם אֹתָם וְהַשִׁיב אֶת גְּמוּלֶיךָ עַל רֹאשֶׁיךָ. 

יואל ג 8  ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה...

וסביר להניח שזה יקרה לפני יציאת מצרים השנייה.

יואל ג 8  וימכרו אותם לסבים...

זה יהיה באפריקה.

יואל ג 8  ... לעם רחוק: כי דיבר ה' [יהוה] זה. 

יואל ג:9  הכריזו זאת בגויים [הגוים, הגויים]; תכין מלחמה, תתעורר 

הגיבורים, יתקרבו כל אנשי המלחמה; תן להם לעלות: 

יואל ג':10  מכים את האתות שלך לחרבות, …

עכשיו, עצור ותהיה עורך דין מקרא, עורך דין תורה. אומרים להם להכות את האתים שלהם לחרבות. אז, לפני יום ה' הגדול, הם הככו את חרבותיהם לאתים. זה בלתי נמנע. תפסיקו להקשיב לאנשים מהבניינים שהם קוראים להם כנסיות. 

יואל ג':10  הכו את אחותיכם לחרבות, ואת גזמיכם לחניתות:...

וו גזם יכול להיות וו בעל להב בקצה המטה, מוט, כך שהם יכולים להגיע אליו אל העץ ולחתוך פירות. אז מה שהם היו עושים זה לקחת אותו לנפח עם אש, פטיש וסדן, ולחמם את חוט הגזם וליישר אותו. זה כבר מחובר לצוות אז זה הופך שוב לחנית. 

יואל ג':10  ...והגזמים שלכם לחניתות: יאמר החלש, אני בבוקר חָזָק. 

ובכן, זה לא אומר שהם חזקים. זה אומר שהם הולכים להשלות את עצמם.  

יואל ג':11  אספו עצמכם ובואו כל הגויים והתאספו מסביב: רדו שם את גבוריכם ה' [יהוה]. 

יואל ג':12  יתעוררו הגויים ויעלו אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפוט את כל הגויים מסביב. 

יואל ג':13  הכניסו למגל, כי בשל הקציר: בוא, רד; כִּי מְלֵאָה הַמַּחֲזִית, הַשֹּׁמִים גָּדוֹל; על רשעותם הוא גדול. 

יואל ג':14  המונים, המונים בעמק ההכרעה:...

הם מחליטים אם הם רוצים מוות נצחי או לא רוצים חיי נצח.

יואל ג':14  ... ליום ה' [יהוה] הוא קרוב בעמק ההכרעה. 

עכשיו, תקשיבו לזה…

יואל ג':15  השמש והירח יחשכו, והכוכבים יפסיקו את זוהריהם. 

זה בהתחלה או ביום הגדול של יהוה. הירח לא הופך לדם. מחשיך כמו השמש. והכוכבים מסירים את אורם. הם לא זורחים בלילה, וגם הכוכבים נופלים, בסדר?  

יואל ג':16  גם יהוה [יהוה] ישאג מציון ויוציא קולו מירושלים; והשמים והארץ ירעידו: אבל ה' [יהוה] יהיה תקוות עמו וכוח בני ישראל. 

יואל ג':17  אז תדעו שאני בבוקר ה' אלהיך [יהוה אלהים] יושב בציון. 

הר קדשי אז תהיה ירושלים קדושה, ולא יהיו זרים...

איזה זרים? המילה זרים היא "צור", ומשמעותה זרים. 

יואל ג':17  ... לעבור דרכה עוד. 

יואל ג':18  ויהי ביום ההוא. זֶה ההרים יפלו יין חדש...

באותו יום, הם הולכים להוריד יין חדש. הוא מתקן באופן על טבעי את החקלאות. וזהו השמים החדשים והארץ החדשה. 

יואל ג':18  ...והיה ביום ההוא...

ביום הזה!

יואל ג':18  … זֶה הרים ישטפו יין חדש, והגבעות יזרבו חלב, וכל נהרות יהודה יזרבו מים, ומעיין תצא מבית ה' [יהוה]...

זה המקדש הבא.

יואל ג':18  ... וישקה את עמק שטים. 

יואל ג':19  מצרים תהיה שממה, ואדום תהיה מדבר שממה...

אז הם נמחקו. אדום זה ירדן. אדום ומואב היא ירדן התיכון והדרומי. עמון הוא צפון ירדן והוא נכנע לישראל ושורד. 

יואל ג':19  ... על האלימות מול בני יהודה כי שפכו דם תמים בארצם. 

יואל ג':20  אבל יהודה ישכון לעולם, וירושלים [ירושלים] מדור לדור. 

יואל ג':21  כי אנקה את דמם זֶה לא ניקיתי:…

אז חלקם נוקו וחלקם לא.

יואל ג':21  ... כי ה' [יהוה] שוכן בציון. 

עכשיו, אתה צריך לזכור כשהוא אומר יהוה שוכן בציון, הוא מדבר על התהילה של 

אלוהי ישראל שאם אתה קורא שמות כ"ג, הוא מסביר שזהו המלאך שהיה עם 

בני ישראל במדבר עם משה ששם אלוקים את שמו והשם הזה יהוה. אז הוא יכול היה לקבל את המנחות ליהוה שהתרחש עם משה ואהרון, וגם, בבית המקדש הבא. אז, כשאתה קורא את זה, אתה מקבל שוב פרספקטיבה טובה ומוארת יותר של מה שהולך לקרות עם היום הגדול של יהוה, בסדר?